בנם של פאני ואברהם הכהן. נולד ביום ט"ו בכסלו תש"ו (20.11.1945) ברומניה.

ראובן גדל ברומניה בתקופת תום מלחמת העולם השנייה. בשנת 1948, בהיותו בן שלוש, אימו ואחיו הילוד נרצחו בבית החולים במהלך הלידה. זמן קצר לאחר מכן, עלו הוא ואביו ארצה.

גדל והתחנך בישראל, בגיל שמונה-עשרה התגייס לצה"ל ושובץ בחיל הים.

בתום השירות הצבאי גויס ראובן לשורות המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים. הוא אהב מאוד את המדינה, שירת אותה מגיוסו לאורך שנים רבות בצניעות ובהצטיינות. בחלוף השנים עסק במגוון תפקידים, עד פרישתו לגמלאות.

ראובן נישא לשושנה, ובני הזוג גרו בכפר סבא. נולדו להם בת ושני בנים – דפנה, אורן וארז. מתוך אהבתו הרבה למדינת ישראל חינך את ילדיו לערכי הציונות והתרומה לחברה, וכן לצניעות ולמצוינות.

ילדיו בגרו ונישאו, וזכה להיות סב ששבעת נכדיו ונכדותיו הסבו לו נחת רבה.

ראובן קלמן נפטר ביום כ"ג בחשוון תשע"ז (24.11.2016). בן שבעים ואחת בפטירתו. הובא למנוחות בבית העלמין "מנוחה נכונה" בכפר סבא. הותיר אחריו את רעייתו שושנה, ילדיו: דפנה, אורן וארז, נכדיו: בר, שחר, נועה, יובל, נטע, ליאור ורוני וכלותיו: גלית ולימור.

"באין תחבולות יפול עם, ותשועה ברוב יועץ" (משלי י"א, פסוק י"ד), ספד בנו, והוסיף, על פי מילות "הו רב חובל" (וולט ויטמן, בתרגום נעמי שמר):

"עוגנת הספינה לבטח, המסע הושלם / נוצחו כל סכנות הדרך, כל אימי הים. / כשבנמל קהל יצהל, אני אצעד אבל / על הסיפון עליו נפל אהובנו רב החובל. / אבוי ליבי ליבי ליבי".